בתוך
שלושה ימים קרס צבא דרום לבנון - ורצועת הביטחון התמוטטה
עמוס
הראל, הארץ, 24.5.00
בטרם הושלם פינוי הפליטים
במעבר פאטמה לישראל
החלו במקום חילופי אש בין
חיילי צה"ל לתושבי הכפר
קילה, שגנבו עשרות מכוניות
של אנשי צד"ל ונשק שהיה
בתוכן תצלום: אי-פי
חמש דקות וחמש מאות מטרים, לכל היותר, הפרידו אתמול בצהריים בין שיירת הנשיא עזר וייצמן לשיירת הניצחון של חיזבאללה. כשוייצמן הגיע לבקר במושב זרעית, עוד העלו עשן על ההר ממול שרידי הג'יפים, שנפגעו מפגיעה ישירה של הארטילריה הישראלית. אחר כך, כשעלה הנשיא לגג בית משפחת אוזנה, יכול היה להבחין באנשי החיזבאללה מנסים לחלץ את נפגעיהם ממורדות מוצב כרכום.
זה החל, ככל הנראה, בטעות. אנשי חיזבאללה, מופתעים ממהירות השיא שבה התרסק גם גדוד 81 של צד"ל (אותו גדוד מהגזרה המערבית, שתואר רק בשבוע שעבר בידי קצינים בכירים בצה"ל כ"כוח חזק, שלעולם לא ייכנע") יצאו לציין את ניצחונם. הג'יפים, ועליהם מתנוססים דגליו הצהובים של הארגון, יצאו ממפקדת הגדוד הנטושה בנאקורה, מזרחה לעבר הכפר עייטה א-שעב, משחזרים בגזרה המערבית את מה שחולל חיזבאללה שלשום בגזרה המרכזית.
אלא שייתכן כי אנשי הגרילה סבלו מבעיית מודיעין. הג'יפים החלו לטפס במעלה הדרומי למוצב כרכום, מבלי לדעת כנראה שזהו דווקא המאחז הישראלי היחיד שנותר באותה עת מצפון לגבול, מקרית-שמונה ועד הים. רק בחצי הדרך גילו שהמוצב עדיין מאויש בלוחמי הנח"ל והשריון. אנשי הגרילה פתחו באש. צה"ל השיב מיד בירי מאסיווי, מהמוצב, מהמפקדה בזרעית וממסוקי קרב שהוזנקו למקום.
יו"ר הוועד של זרעית, דוד אוזנה, גר בבית הקיצוני של המושב, זה שממנו נשקפת התצפית הטובה ביותר על כרכום. העיתונאים שעלו על הגג חזו בקרב מטווח קרוב ביותר (כתב הטלוויזיה מוטי עדן, שהגיע ראשון למקום, כמעט ונפגע מצרור תועה, שחלף ליד רגליו).
מבחינת צה"ל, הסתיימה התקרית הזו בטוב. כמה אנשי חיזבאללה נהרגו ואיש מהחיילים לא נפגע. אבל הקרב הקצר בכרכום שיקף היטב את המצב במה שנותר מאזור הביטחון: שטח בלא גבולות ובלא כללים, שבו אינך יכול לדעת מי שולט כרגע בגבעה הבאה, לא כל שכן מי יטפס בעוד רגע במעלה הגבעה שלך. אפקט הדומינו מתקדם
שלושה ימים, בסך הכל, ארך תהליך הקריסה של צד"ל. אפקט הדומינו ההרסני, שהחל בנטישת מוצב טייבה ללא קרב ביום ראשון, התקדם אתמול עד הים במערב וחצבאיה במזרח. לפנות בוקר, כשפינה צה"ל את מפקדתו המערבית בבינת-ג'בל הודיעו קציניו לבכירי צד"ל באזור: "מעכשיו, גורלכם בידכם". המח"ט ושני המג"דים הנותרים שלו (הגדוד השלישי שבק עוד שלשום) הבינו את המסר. כמה התקפות של חיזבאללה על המוצבים הקדמיים, הספיקו למפקדי הגזרה המערבית של צד"ל כדי להודיע שהם מניחים את נשקם.
גם הגדוד הדרוזי במזרח הצטרף אליהם בשעות הצהריים, שעות אחדות לאחר שראשיו הודיעו למפקד יק"ל, תת-אלוף בני גנץ, כי בכוונתם להמשיך ולהילחם עוד זמן רב. בשעות הערב הצטמצמה הגזרה שבשליטת חייליו של הגנרל אנטואן לאחד לשתי מובלעות קטנות, ברכס עלי טאהר ובקרבת מארג'-עיון. תרחיש האימה של סנה
בינתיים, התדפקו מאות מאנשיו של הגנרל, יחד עם בני משפחותיהם, על שערי הכניסה לישראל. בשער פאטמה ליד מטולה היה חם, צפוף ומתוח. הטור הארוך של המכוניות הממתינות לאישור הכניסה לישראל הגיע כמעט עד למארג'-עיון, והאווירה הסלימה כשאיש חיזבאללה פתח באש לעבר הממתינים, ולאחר מכן נהרג.
סגן שר הביטחון, ח"כ אפרים סנה, שהגיע אתמול לביקור בצפון, יכול היה לראות איך תרחיש האימה שלו מתממש בדייקנות מחרידה. כשסנה צפה שאלפי נוצרים יצטופפו, היסטריים, ליד הגדר הטובה, לעגו לו בלשכת ראש הממשלה. "רואה שחורות סדרתי", כונה סנה. טובי המומחים הביטחוניים חזו שרק מעטים מבכירי צד"ל יבקשו מקלט מדיני בישראל. אתמול הודו בצה"ל שהתחזית עודכנה לכמה אלפים. "אני מודע ללחץ הכבד בפאטמה", ציין האלוף אשכנזי בתדרוך היומי. "זה ציבור שהפסיד הכל". אנחנו עוזבים מוצב; הם עוזבים בית. אנחנו חוזרים לארצנו, הם נאלצים לעזוב את ארצם". החיילים יוצאים בהקלה
"המשטח הלבן" ממזרח למטולה היה במשך שנים כן השיגור לשיירות שיצא ללבנון. למתבונן מהצד נראו תמיד החיילים בשיירות הללו מכונסים בעצמם, מתוחים, בדקות שלפני המעבר דרך השער ללבנון. בלילות האחרונים נראים שם מראות אחרים. השיירות ממוצבי הגזרה המזרחית פורקות על המשטח את החיילים שמקווים כי עזבו את לבנון מאחוריהם לתמיד.
רגע אחרי, החיילים מתקשרים לאמא ולא חשוב אם השעה שלוש לפנות בוקר. "זהו. נגמר", מבשר אחד מהם וחברו אומר "זו הקלה גדולה".
הרבה ביקורת הוטחה בצה"ל בימים האחרונים, על הנסיגה המזורזת, התמוטטות אזור הביטחון ונטישת אנשי צד"ל. בפיקוד הצפון התקשו אתמול לעכל כותרות כמו "יום של ביזיון" ו"עם המכנסיים למטה". איך אף אחד מכם לא מזכיר שלפחות בינתיים, הוצאנו את החיילים בשלום תחת האש, בלי שאף אחד מהם נשרט, שאל אחד המג"דים לאורך הגבול.