לבנון, תפנית שהוחמצה

דני רשף

המזרח התיכון השתנה ורק בממשלת ישראל, על גלגוליה השונים, לא חל שינוי בתפיסה. היא לא העמידה אותה למבחן ולא שקלה ברצינות חלופות שונות כולל יציאה חד צדדית מלבנון.

רצועת הביטחון בדרום לבנון הוקמה במתכונתה הנוכחית ב-1985, עם פינוי צה"ל מלבנון לאחר מבצע של"ג, במטרה להגן על ישובי הצפון מפני האיום המרכזי בשעתו – ניסיונותיהם של הארגונים הפלשתינאים לחדור לישראל דרך גבול הצפון לפיגועים. עבור ארגונים אלו המטרה הייתה ישראל גופא. רצועת הביטחון נתפסה כמכשול מעכב ומקשה.

איזור הביטחון הוקם על שלושה יסודות:

א. אויב משותף: לרוב תושבי הדרום - שיעים, נוצרים ודרוזים - לא היו כל בעיות להלחם בפלשתינים הזרים והלא אהודים.

ב. בטחון הנפש והרכוש: נוכח האנרכיה, ההרג והלחימה הבלתי פוסקת בין הפלגים בלבנון סיפקה רצועת הביטחון בהגמוניה ישראלית יציבות וביטחון לעומת שאר חלקי לבנון.

ג. שגשוג כלכלי: פתיחת הגבול לישראל איפשרה זרימה של סחורות, כספים, עבודה ושכר מפתה במושגים לבנונים והביאה שפע של הזדמנויות עסקיות ורווחה כלכלית לדרום.

נתונים בסיסיים אלה שהיו נכונים לאמצע שנות השמונים השתנו והפכו לבלתי רלבנטיים בראשית שנות התשעים – שיקום הממשל המרכזי בלבנון בחסות סורית הביא לניטרולם של הארגונים הפלשתינים, שנחשבו לאיום על היציבות הפנימית, והמאבק בנוכחות הישראלית הועבר לידי החיזבאללה השיעי בטענה לזכות ההתנגדות הלגיטימית לכובש על אדמת לבנון. כך יכלה סוריה לרצות את בת בריתה,איראן, להימנע מאימות עם ארה"ב בשאלת התמיכה בטרור ולפגוע בישראל הכובשת, למעשה, בדרום לבנון.

כתוצאה מהאיזון החדש בלבנון השתנה מיקוד האיום מפגיעה בישראל לכוחות צה"ל ברצועת הביטחון עצמה. הפגיעה בישראל היא כמעט תמיד תוצאה של הסתבכות הלחימה בלבנון ופגיעה באזרחים שם. לכן גם אינה רצויה בעיניי החיזבאללה הרואה עצמו כמגן האזרחים. פגיעה זו נעשית ע"י ירי מרחוק, קטיושות בעיקר, איום שרצועת הביטחון לא נועדה ואינה יכולה לתת לו מענה.

שלושת היסודות עליהם נבנתה רצועת הביטחון התמוטטו:

א. מי שנלחם בישראל הוא קרוב משפחה, בן העדה והאמונה של 75% מתושבי הדרום וחיילי צד"ל, וודאי לא אויב משותף לנו ולתושבי הדרום.

ב. היציבות והביטחון חזרו ללבנון ורק בדרום נמשכת המלחמה, נפגעיה ונזקיה לרכוש.

ג. לבנון משתקמת כלכלית ומן ההשקעות המאסיביות של הממשלה בדרום, נהנים רק מי שלא קשרו את עצמם לישראל. בכך מוצעת חלופה מפתה לשיתוף הפעולה עם ישראל.

סיכום: צה"ל נלחם כיום בלבנון במטרה להגן על ישובי הצפון כנגד אויב שלא ניסה מעולם לחדור דרך גבול זה לישראל, במסגרת כללי משחק והבנות שמהם מתפתח איום לישובי הצפון רק כאשר המלחמה מסתבכת ונפגעים אזרחים לבנונים, דבר שלא ניתן למנוע. לאיום זה אין מענה בקיומה של רצועת הביטחון. היסודות לקיומה של הרצועה נשמטו. המזרח התיכון השתנה ורק בממשלת ישראל, על גלגוליה השונים, לא חל שינוי בתפיסה. היא לא העמידה אותה למבחן ולא שקלה ברצינות חלופות שונות כולל יציאה חד צדדית מלבנון.