מלחמה על שלום הגליל

פנינה להמן, עין הנציב

בסופו של דבר ייצאו מלבנון

יקראו לזה: גב אל גב או בטן וגחון

אך הם יצאו משם מלבנון

כי הרי אפילו יצאנו מימית

אז בשביל ההישג והתדמית

זה קטן עלינו לצאת מלבנון.

נכון, זה יכאב אבל פחות

שנצא בשל שיקולי בחירות:

פתאום יבינו גם המדינאים המהוללים

כי די למחיר גם אם מדובר בחיילים.

…אז הם יצאו משם, תראו בפחות משנתיים

כי היעד הוא הרי שנת אלפיים

וסוף יהיה למה שהתחיל באותו בוקר חמים

עת חגגו חמש עשרה שנה למלחמת ששת הימים

וכמו אז כולנו (כמעט)

אחרי שראינו את מבט

ידענו, חיכינו, הבנו והסכמנו

כי יש טעם בשליחת חיילינו

להכות באויב הפלשתינאי ההופך לאיום

חס וחלילה לא על קיום

אך זה כבר לא עקיצה של זבוב

הוא נעשה יותר טורדני וחצוף

אכן באמת היה קונצנזוס כמעט שלם

שצריך לצאת לפעולה ואף מחיר לשלם

וכך "פרצה" המלחמה בתחילה באמת כמשהו קליל

הרי מספיק 40 שעות 40 ק"מ ע"מ לתת 40 שנות שקט לגליל

ויש גם חידושים: אפשר לקבל ד"ש

זוכרים כך נולד "ערב חדש".

הגיעו לקבוצת חיילים סדיר או מילואים

מאובקים, מחויכים ונורא מתגעגעים

זה שולח "אל תדאגי" וזה שולח נשיקה

והכל בשידור חי על המרקע.

וזה היה במובן מסוים חוויה

הרי בס"ה אין אבדות וכבר תפשנו המון "מכונות ירייה".

והגילויים של מלחמה של ביחד

תמיד עושים לנו נחת:

ואח"כ הכל מעורב בלאגן

הדובדבנים, הפשלות, בירות וועדת כאהן

ומהון להון

אנחנו 15 שנה בלבנון.

ובתקופה אחרונה לא אצבע אחת רומזת

אלא יד אלוקים שלמה מתריעה ומכרזת

ואתה שואל את עצמך מזה שנתיים

אם לא ההגיון אז לפחות להבין את האותות משמיים:

נעורים נשרפים מאש של קוצים

אנשי הדממה הטובים שבטובים מתפוצצים

ומסוקים נבקעים לשניים

ועשרות צעירים נופלים משמיים

…ששש איזו בושה

איזו כפיות טובה

חיילים מקריבים נפשם

ואת רוקדת על הדם

ככה לייאש

והרי עדיין נמצאים בקו האש

…בואו ואגיד לכם דבר מה

אני מאמינה

שדברי אינם "מזיזים" לחייל

(וכדי לא לחטוא יש יוצאים מן הכלל)

כי כל עוד קיים הכרומוזום הגברי

לא תהיה בעיה לשרות הקרבי

תמיד "נהנינו" מאותו גן

שלא פעם ולא פעמיים ממש עלינו הגן,

לעיתים רבות הוא היה בעל משמעות של "מגש הכסף"

אך למען האמת לעיתים ע"מ שלא לפשל ושלא יגידו עליך שאתה אפס

שורה תחתונה: כל עוד יש בעולם נעורים

לא תהיה בעיה של גיבורים

אך השאלה אם אנחנו כמבוגרים

אנחנו כהורים

לא חייבים לשמור על החיילים מצעירותם

להיות חכמים מנוסים מתמימותם

הברוכה, היפה של אמת

אך מה לעשות לפעמים היא מוטעית

כמובן באון כשר ונכון,

ע"מ שלא לפגוע בדמוקרטיה ובביטחון

…אז בסופו של דבר נצא מלבנון

אז למה מחר ולא היום

מבקשת סליחה מההורים

שבניהם מסתכנים בשיירות ומוצבים

אני בעד ולא נגד

אני בעד שלום בעד שקט

נכון שכך רוצים כולם

אך בשטח עדיין אנחנו שם.

(ציונים, עין הנציב, יום העצמאות תשנ"ח)