מה שווה הערכת אמ"ן
דני רשף, 28/10/99
כאשר אנו שומעים
הערכות מאמ"ן על הצפוי לנו מלבנון,מוטב שנזכור שבעשורים האחרונים הכזיבה
הערכת אמ"ן פעם אחר פעם וכי עיתונאים ופובליציסטים, אנשי אקדמיה ורוח, פוליטיקאים
וסתם עמך שגילו התעניינות, הטיבו בהבנת התהליכים ובמיצוי הסיכויים לעתיד מכל
הערכות אמ"ן. אכן הגיע הזמן לשידוד מערכות בקהיליית המודיעין.
בתחילת 1967 יצא אמ"ן
בהערכת המצב השנתית ש"לא צפויה מלחמה בשלוש השנים הקרובות" שהתבססה על
קשייו של הצבא המצרי בתימן. כידוע פרצה מלחמה ב-6 ביוני 67.
בקיץ 1968 היה
השרות על גדות הסואץ מהחוויות הנעימות בצה"ל. אמ"ן העריך שאין למצרים 'אופציה'
של שימוש בכוח בהתבסס על שרפת בתי הזיקוק בסואץ כתגובה לטיבוע המשחתת 'אילת' ב-21/10/67. שרפה שגרמה נזק
כלכלי אדיר למצריים וחשפה את חולשתה. ב-26/10/68 הפתיעו המצרים באש לאורך התעלה, בתוך מספר ימים נהרגו
25 מלוחמי צה"ל,
מתוכם 14 ביום הראשון. חלקם בעיצומו של משחק כדורגל. רק לאחר ההפתעה
החל צה"ל בדיון שהוליד את קו בר-לב. הפתעת מלחמת ההתשה הכילה בתוכה את כל
רכיבי 'יום הכיפורים'. 'קונספציה', שאננות, יכולתו של הצד המצרי להפתיע. אפילו
ערנות החיילים בקו הייתה זהה. רק בעוצמתה נבדלה הפתעת אוקטובר 68 מזו של אוקטובר 73.
הפתעת מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 73 הייתה מהדורה משופרת, שאפתנית ומוצלחת
למהדורת 68.
ב-19/11/1977 נחת
הנשיא סאדאת בישראל לאחר שהרמטכ"ל דאז, רא"ל מוטה גור ז"ל, מוזן
בהערכת אמ"ן, הזהיר מפני תרגיל הונאה נוסף של המצרים. בשישי ביוני 82 יצא צה"ל למבצע של"ג, להגשים
תוכנית יזומה. הפעם, יש לציין, בהתנגדות אמ"ן. התוכנית נשענה על הערכת ה'מוסד'
שיש בלבנון כוח נוצרי מגובש שיכול לשלוט בלבנון. אנו מתלבטים עד היום כיצד לחלץ
עצמנו מאותה לבנון.
ב-9 לדצמבר 87 פרצה האינתיפאדה בהפתעה מוחלטת
לגורמי הביטחון. זאת על אף התייחסות נרחבת בעיתונות, בשנתיים שלפני, של פוליטיקאים
ואנשי רוח שהתריעו שמצב הרגיעה בשטחים לא יכול להמשך לעד. עד התגבשות שיטת הלחימה
המתאימה עברו כשנתיים מביכות עם תופעות של התנהגות מוסרית חריגה. ב-2 לאוגוסט 90 פלשה עיראק לכווית. מהלך שכרגיל הפתיע את
מערכת הביטחון. ישראל מצאה עצמה בלתי מוכנה. על אף שמרכיבי האיום העיקריים היו
ידועים לכל מזמן. טילים ארוכי טווח, נשק כימי, פיתוח, שימוש בעבר ונכונות לעתיד. עיראק
הייתה תמיד אויב בכוח רב עוצמה שראוי למיקוד התעניינות המודיעין שלנו. ב-13 בספטמבר 93 נחתם הסכם אוסלו לאחר שאמ"ן בהערכת
המצב השנתית שלו ל-93 העריך ש-'השנה
לא צפויה פריצת דרך במישור הפלשתיני' בנימוק שדרישות המינימום של הפלשתינים לא
פוגשות את ויתורי המקסימום של ישראל.
למעשה נכשל אמ"ן, ברציפות, בהבנת הכוחות האמיתיים
המניעים את החברה במזרח התיכון. לא בכדי מצא מבקר המדינה, השופט עזרא גולדברג, בדו"ח
שהגיש לכנסת ב-5
לאוקטובר השנה שעינינו קהילת המודיעין, שמסקנות ועדת אגרנט מ-1973 לא יושמו או התנוונו וכי אין
למעשה 'פלורליזם מחקרי'. עוד קבע שהמחקר האסטרטגי לקוי וסובל ממחסור חמור בחוקרים
מתאימים.
כאשר אנו שומעים הערכות מאמ"ן על הצפוי לנו מלבנון, מוטב
שנזכור שבעשורים האחרונים הכזיבה הערכת אמ"ן פעם אחר פעם וכי עיתונאים
ופובליציסטים, אנשי אקדמיה ורוח, פוליטיקאים וסתם עמך שגילו התעניינות, הטיבו
בהבנת התהליכים ובמיצוי הסיכויים לעתיד מכל הערכות אמ"ן. אכן הגיע הזמן
לשידוד מערכות בקהיליית המודיעין .