סוריה, לבנון, הטרור והנסיגה
דני רשף
מאז אפריל 1991 נפסקה כמעט לחלוטין פעילות הפח"ע
והטרור בגזרת "פתח-לנד". בדצמבר 1993 היה ניסיון החדירה האחרון של פת"ח אבו-מוסה
מבקעת החצבני לכיוון קיבוץ דן ומאז האזור שקט לחלוטין, אפילו ירית אקדח בודדת לא
נרשמה מאז בגזרה זו.
בויכוח המתנהל בישראל בשאלת היציאה מלבנון טוענים המצדדים
ביציאה רק בהסדר מדיני עם סוריה כי יציאה ללא הסדר שכזה תגרום לטרור בלבנון "לגלוש"
דרומה לגבול הבינ"ל וכי הדבר היחידי שישתנה הוא זירת המאבק שתהיה מעתה על
אדמתנו במקום על אדמת לבנון, כלומר בתנאים גרועים יותר, זאת בעידודה והכוונתה של
סוריה. אופי ומסורת המשטר בסוריה ,התנהגותו ויעדיו המדיניים מעמידים בספק הנחה זו.
א. המשטר בסוריה הוא שמרן וחושש מכל שינוי וזעזוע, בייחוד
נוכח תהליך הירושה שהחל ביוזמת הנשיא חאפז אל אסד ושכולל גם החלפה מדורגת של הצמרת
הותיקה. חשש זה נוצל על ידנו במבצעי "דין וחשבון" ב- 1993 ו"ענבי זעם" ב-1996 מתוך הנחה שאיום על היציבות ע"י
גירוש אלפי אזרחים צפונה יגרום לסוריה לחוש ולהרגיע את המצב. רק הכרות עם אופיו
החששני של המשטר בסוריה הבדילה בין הרפתקה למבצע מחושב. עדיין יש ביכולתנו לזעזע
את המשטר בסוריה גם בלי לפגוע בסוריה גופא.
ב. מאז מלחמת המפרץ, התפרקות בריה"מ, משענתה של סוריה
והסנקציות על לוב ב-1990 בשל
מעורבותה בטרור הבינ"ל. מבינה סוריה שהמפתח להתקדמות מדינית כלכלית וצבאית
מצוי במערב. בהתאם לכך ביקשה סוריה מספר פעמים בעבר להימחק מרשימת המדינות התומכות
בטרור ורואה בזה יעד במדיניות החוץ הסורית. בהתאם לכך הוקפאה פעילות הטרור של ארגוני
הפח"ע שבחסות סורית עד כמעט לאפס מוחלט מאז 1993. כמו כן מפעילה סוריה את השפעתה המרסנת
בעצוב ויישום הבנות "ענבי זעם" מאפריל 1996. מאז 1994 ברציפות, מכריז הקונגרס האמריקאי, ש"השנה
לא נמצאו הוכחות הקושרות את סוריה לטרור הבינ"ל" והסיבה העיקרית לנוכחותה
ברשימה היא הגברת הלחץ וכושר המיקוח כלפי סוריה במשא ומתן להסדרי קבע במזה"ת.
ג. לסוריה שם ומסורת של הקפדה במילוי התחייבויותיה הבינ"ל.
החל מהסכם הפרדת הכוחות בגולן מ-1994, ה"קו
האדום" אליו הגיע עם ממשלת ישראל עת חדרה ללבנון ב-1976. ההסכם עם התורכים מאוקטובר 1998 על חלוקת מי הפרת, הפסקת התמיכה
בכורדים וגירוש אוצלן, מנהיגם, מדמשק ועד מעורבותם הפעילה והמרסנת בועדת הבנות "ענבי
זעם" בשיתוף עם ארה"ב וצרפת. הבנות שהסעיף הראשון בהם אוסר ירי מכל סוג
שהוא לתחומי ישראל מלבנון.
ד. סוריה ריבון העל בלבנון, מוכרת שכזאת מאז קיבלה הרשאה
אמריקאית להפיל את הגנרל עון ולהשליט את מרותה בלבנון בנובמבר 1990 כתמורה על הצטרפותה למאבק בסדאם
נשיא עיראק. היא מוכרת שכזאת בכל פניה של מדינאי העולם אליה בסוגיות פנים לבנוניות
שונות, בסוגיית יחסי ישראל לבנון ובכל הנוגע למעמדה הבינלאומי של לבנון והיא נהנית
מהכרה דה-פקטו במעמדה זה. אולם למעמד זה יש גם מחיר ומחויבות שכן היא נתפסת
כאחראית למעשיה של לבנון.
קשה להניח שסוריה הזהירה, הנתונה בעיצומו של תהליך העברת
השלטון, החוששת מכל זעזוע, המבינה היטב את השפעתה ומרכזיותה של ארה"ב בפרט
והמערב בכלל במאזן הכוחות העולמי, שמתוך הבנה זו שמה לה למטרה להימחק מרשימת
המדינות התומכות בטרור, המקפידה לקיים הסכמים בין לאומיים ובאותה מידה מקפידה על
מעמדה המיוחד בלבנון ואשר שותפה ביישום הסכם ההבנות הקיים תעודד ותנהיג טרור דרך
גבול ביו לאומי קיים ומוכר גם על ידה בניגוד לכל מכלול האינטרסים והמדיניות הסורית.
האם, מעבר להערכות וניתוחים, יש דוגמא מעשית לפרגמטיות
הסורית? לשם כך נפנה מבטנו ל"פתח לנד" הוא חבל ערקוב הלבנוני.
האזור, משולש
הגבולות ישראל סוריה לבנון מהחרמון והר דוב עד שולי בקעת החצבני במערבו, מתפרנס
מאז הקמת לבנון מהברחות. השטח ההררי הקשה רופף את שליטת הממשל הלבנוני מתמיד. שיירות
מבריחים, המונות לעתים מאות פרדות ועשרות רבות של מבריחים עשו ועושות דרכן כמעט
מדי יום, בגלוי ולעין כל, דרך החרמון בין סוריה ולבנון. ההברחה הפכה לענף כלכלי
הראשי באזור והכל בהרשאה סורית. ברצותם סוגרים וברצותם פותחים. מובן לכן שהשפעת
סוריה על הנעשה בחבל גדולה מהשפעת לבנון או ישראל. אכן שיקפה הפעילות ב"פתח
לנד", יותר מכל, את מדיניות הפח"ע הסורית כלפי ישראל. אזור זה בו אין אף
מחנה פליטים ואף תושב פלשתיני לרפואה שימש בסיס מוצק לפעילות טרור ופח"ע
נגדנו על גבה של האוכלוסייה המקומית ושיקף בכך את שליטתה ומדיניותה של סוריה במרחב.
קרבות פריצת הדרך להר דוב ב-1968, מבצעי "קלחת"
נגד ארגוני הפח"ע בהר דוב ב-1972 מאות
היתקלויות ופיגועים, כולם! עם ארגוני חסות סוריים ועם לוחמים שאינם בני המקום הם
עדות לשליטתה ומדיניותה של סוריה.
מאז אפריל 1991 נפסקה
כמעט לחלוטין פעילות הפח"ע והטרור בגזרה. בדצמבר 1993 היה ניסיון החדירה האחרון של פת"ח
אבו-מוסה מבקעת החצבני לכיוון קיבוץ דן ומאז האזור שקט לחלוטין, אפילו ירית אקדח
בודדת לא נרשמה מאז בגזרה זו.
כשם ש"הפתח לנד" שיקף את מדיניות הפח"ע של
סוריה עד 1991 כך הוא
משקף היום את תפיסותיה החדשות של סוריה ואת האיזון האסטרטגי החדש במזה"ת, אחרי
מלחמת המפרץ ב-1991, כפי
שסוריה רואה זאת.