של מי החללים האלה?
אפילו מפקדים בכירים לא מאמינים
- אין בצבא או במשרד הביטחון גוף אחד, המסוגל לתת תשובה מוסמכת לשאלה, כמה חללים
היו לצה"ל במלחמת לבנון?
כל גוף, מסתבר, סופר את החללים
אחרת. הסיבה: מדינת ישראל לא קבעה הגדרה אחידה למושג "חלל מלחמה".
אלכס פישמן, המוסף לשבת,
"ידיעות אחרונות", 14.4.00
האם 13 חיילי גדוד הנח"ל
שנהרגו בימיה הראשונים של המלחמה, לאחר שפאנטום ישראלי שגה בזיהוי המטרה ותקף אותם
בטעות, נחשבים לחללי מלחמת לבנון? האם הרוגי אסון המסוקים מוגדרים כחללי צה"ל
בלבנון? תלוי את מי שואלים.
אם כך, כמה חללי מלחמה היו
לצה"ל בסך-הכל בגזרת לבנון, מאז מבצע שלום הגליל ועד היום? 1,549? 960? אולי 887?
שוב, תלוי את מי שואלים.
מפקדים בכירים בצה"ל לא
מאמינים כשהם שומעים על חוסר-ההיגיון ברשימות השונות, שבהן משובצים שמות החיילים
שנהרגו בלבנון. לדוגמה, באחת הרשימות, הרוגי אסון צור הראשון והרוגי אסון המסוקים
- לא נכללו, ונוספו 46 שמות למניין חללי מלחמת לבנון.
זה נשמע לא הגיוני ואפילו מעוות,
אבל במדינה המקדשת את זכר הנופלים, במדינה שמלחמה היא חלק מהווית החיים בה, שהשכול
הוא אתוס עליו מחנכים דורות - אין גוף אחד המסוגל לתת תשובה מוסמכת ומדויקת לשאלה
הבסיסית. מסתבר ששהיית צה"ל בלבנון היא נושא שנוי במחלוקת לא רק מן ההיבט
המדיני-ביטחוני, אלא גם בשאלת מחיר הדמים ששילמנו בעבורה.
נוכח השאלות העולות בכתבה קבע
ראש אגף המבצעים במטכ"ל, האלוף גיורא איילנד, דיון ראשון במגמה לבחון את
ההגדרה של חלל מלחמה. הדיון יתקיים בשבועות הקרובים.
אגף השיקום, משרד הביטחון
כששואלים את דובר צה"ל כמה
חיילים נהרגו במהלך מלחמת לבנון, הוא מעביר את הכדור, אוטומטית, לאגף השיקום במשרד
הביטחון. על פי הבנתו של הצבא, זה הגוף המוסמך להשיב על פניות בנושא חללים. ואכן,
משרד הביטחון מפרסם מדי שנה, את "דו"ח חללי מערכות ישראל".
בטבלאות מסודרות, תחת הסעיף
"חללים במבצע של"ג, מ-5.6.82 עד 31.8.82" (מועדי תחילתו וסיומו של
מבצע של"ג על פי קביעת ממשלת ישראל) מופיע המספר 400 חלים.
על פי אותו מסמך של משרד
הביטחון, תחת הסעיף "חללים מ-1.9.82 עד 31.5.85" (הזמן שבין סיום מבצע
של"ג ועד נסיגת צה"ל לרצועת הביטחון) מופיע המספר 817 חללים.
כך על פי נתוני משרד הביטחון,
מספר החללים בשלוש השנים שבהן שהה צה"ל בלבנון הוא: 1,217. בהתבסס על נתונים
אלה מציג היום ארגון "ארבע אמהות" את המספר 1,549 - מספר חללי צה"ל
בלבנון עד היום.
לכאורה, הכל ברור. ראש אגף
השיקום המשרד הביטחון, אורן צ'יקו, מאשר את הנתונים. אך בשיחה עימו מתברר עד מהרה,
כי המספרים הללו כוללים לא רק את חללי מלחמת לבנון.
לדבריו במסמך של משרד הביטחון
אין הפרדה בין נסיבות המוות (חללי מלחמה, הרוגי תאונות בצבא, נפטרים ממחלות ועוד)
או בין אזורים וגזרות בארץ.
כך שהמספרים של משרד הביטחון
כוללים את כל החיילים, בחובה ובמילואים, ואת אנשי השב"כ והמוסד, שנפטרו באותה
עת בכל מיני מקומות, בארץ ואולי גם בחו"ל, בנסיבות שונות וללא קשר ללחימה
בלבנון.
אינטרנט ומחלקת היסטוריה
באתר אינטרנט שפירסם צה"ל
לפני שנה, הופיעה טבלה של חללי צה"ל שנהרגו בפעילות מבצעית בלבנון. על פי
הטבלה הזאת, בתקופה שבין יוני לאוגוסט 82' נהרגו בלבנון 349 חיילים (לעומת 400 לפי
משרד הביטחון). בין ספטמבר 82' למאי 85' נהרגו 306 (לעומת 817 לפי משרד הביטחון).
בסך הכל, 655 (לעומת 1,217 לפי משרד הביטחון). ההסבר שמשספק דובר צה"ל: זהו מספר
החיילים שנהרגו מאש אויב.
אבל מסתבר שגם על הנתונים
שפורסמו באתר האינטרנט, שנסגר בינתיים, אין הסכמה. אלוף משנה (במיל') שי שאול, ראש
מחלקת ההיסטוריה בחטיבת תורה והדרכה בצה"ל, מסר לנו נתונים אחרים: בחודשיים
של מבצע של"ג עצמו נפלו 348 חללים, ובתקופת השהייה עד מאי 85' נפלו 192 חללים.
בסך הכל, 540 חללים.
אל"מ שאול מבהיר כי מחלקת
היסטוריה בצה"ל אוספת נתונים אך ורק על נפגעים במלחמה ובפעילות מבצעית. היא
לא כוללת בנתוניה הרוגי תאונות מכל הסוגים ופטירות. "גם ירי כוחותינו על
כוחותינו לא נכלל במספרים האלה. זה נמצא מחוץ להגדרה".
כלומר גם המספר שמפרסמת מחלקת
היסטוריה בצה"ל אינו מספר ההרוגים במלחמת לבנון. מחלקת היסטוריה פועלת על פי
פקודות אג"מ תוה"ד (תורה והדרכה) שחודשו בשנת 96' וקבעו קריטריונים
לסיווג הנפגעים בפעילויות מבצעיות. ב-98' החליט סגן הרמטכ"ל על סריקת הנתונים
וקיטלוג שלהם מחדש, למטרות פנימיות של תיעוד היסטורי. כך שההגדרה של חלל מלחמה
היום, על פי מחלקת היסטוריה בצה"ל, מתייחסת אך ורק לפגיעה מאש אויב.
שני ראשי מחלקת היסטוריה בעבר -
בני מיכלסון ויגאל אייל - דווקא חושבים שמחלקת היסטוריה, על פי הגדרת תפקידה, היא
הגוף המוסמך לענות לאומה על שאלות בנושא מספר החללים שאיבדה במלחמות אלה ואחרות.
מיכלסון, שהיה ראש מחלקת
היסטוריה עד שנות התשעים, קובע בפסקנות כי מספר חללי מלחמת לבנון, שנקבע בזמנו,
דווקא כן כולל אירועים של ירי כוחותינו על כוחותינו. ואילו יגאל אייל, שסיים את
תפקידו כראש מחלקת היסטוריה רק לפני ארבע חודשים, מספר כי הוא היה הגוף שענה, מדי
שנה, לכמה מאות שאילתות - של הממשלה, של הכנסת ושל העיתונות - על מספר הנפגעים
והחללים של צה"ל.
אבל האלוף דורון אלמוג, ראש
חטיבת ההדרכה בצה"ל, האחראי על מחלקת היסטוריה, מבהיר כי מחלקת היסטוריה
אוספת נתונים ומסווגת אותם על פי צורכי מחקר פנימיים. ולכן לדבריו, הגוף המוסמך
לקבוע כמה חללים נפלו במלחמת לבנון הוא, בכל זאת, משרד הביטחון.
הכדור שב לאורן צ'יקו, ראש אגף
השיקום. אבל הוא בשלו: "אנחנו לא עוסקים בקיטלוג חללים. מבחינת משרד הביטחון,
הטיפול בחלל מלחמה או חלל כתוצאה מתאונה הוא אותו טיפול".
ואם לא די בכך - לא ראש אגף
השיקום ולא ראש מחלקת היסטוריה יודעים להסביר איך נמנו חללים במלחמות קודמות.
במלחמת יום הכיפורים, למשל, המספר הרשמי שמפרסם משרד הביטחון (המתייחס לתקופה שבין
פרוץ המלחמה, 6 באוקטובר 73', ועד להסכמי הפסקת האש, 31 במאי 74') הוא: 2,384 חללים.
ואילו המספר הרשמי בו נוקב צה"ל הוא: 2,222 חללים. מי צודק? אילו קטגוריות
נכללים בשני מספרים הללו? מי יודע? ואולי כל נתוני חללים שנפלו במלחמו ישראל אינם
נכונים?
מחלקת נפגעים באכ"א
גוף אחר בצבא שעוסק בנפגעים הוא
מחלקת נפגעים באגף כוח אדם. שם אוספים את כל נתוני הנפגעים בצה"ל ומסדרים
אותם לפי קטגוריות.
מן הדו"ח שהיא מפיקה אפשר
לקבל תמונת מצב שנתית של חללי צה"ל בגזרת לבנון, בכל הנסיבות. על פי
"סיכום דו"ח חללים בגזרת לבנון בכל הנסיבות בשנים 5.6.82 עד 13.3.2000",
שהפיקה מחלקת הנפגעים באכ"א, מספר חללי צה"ל בלבנון מתחילת של"ג
הוא 887. מתוכם 727 הרוגים בפעילות חבלנית עוינת, 55 בתאונות מבצעיות, 46 בהתמוטטות
הבניין באסון צור השני, 39 בתאונות דרכים, 18 בתאונות נשק, ושני הרוגים בתאונות
אימונים.
דו"ח ה"חללים בגזרת
לבנון בכל הנסיבות" לא כולל את 73 הרוגי אסון המסוקים. המסוקים אמנם היו
בדרכם ללבנון, אבל התרסקו לפני הכניסה אליה, על שאר-ישוב, התאונה לא משויכת לגזרת
לבנון.
מחלקת בטיחות מטכ"לית
אולי התשובה נמצאת בידי גוף צה"לי
נוסף, הממיין נתונים על נפגעים: מחלקת בטיחות מטכ"לית (מבט"ם), השייכת
לאגף המבצעים החדש, ומרכזת נתונים על תאונות בצבא לצורך הפקת לקחים. בשנה שעברה
מונתה מחלקת הבטיחות להיות הגוף האחראי למתן תשובות רשמיות מטעם צה"ל לכנסת,
על תאונות מבצעיות, תאונות דרכים ועוד. סביר להניח שברישומים של המחלקה הזאת
מופיעים חללי אסון המסוקים. אבל לא זה הגוף המוסמך במדינה שיכול לענות, כמה חיילים
נהרגו בלבנון.
השאלה - כמה חללים היו
לצה"ל במלחמת לבנון - נשארת ללא מענה מדויק. מסתבר שמדינת ישראל מעולם לא
קבעה קריטריונים אחידים להגדרת המושג "חלל מלחמה". לכל גוף קריטריונים
וסיווגים משלו, לפי צרכיו. והתוצאה: המספרים הופכים להיות כלי משחק בידי אינטרסים
למיניהם, כאלה המבקשים להפחית וכאלה המבקשים להוסיף.
צה"ל מגיב
לפני שצה"ל יוצא מלבנון, יש
למדינת ישראל עוד חשבון אחד לסדר עם אזרחיה. חשבון החללים בלבנון. אולי אין זה
מקרה שבישראל, אף גוף אינו מחזיק בחשבון מדויק של הנופלים במשך 18 שנות הלחימה.
אולי זהו סימן לניסיון להדחיק את המלחמה, להשכיח אותה. היא נשמרה רחוקה מחיי
היום-יום - אחד המאפיינים הבולטים של מלחמה נשכחת, כמו מלחמת ההתשה. עיסוק במספר
החללים היה נותן לה משקל.
בעקבות השאלות שהועלו בכתבה, מסר
דובר צה"ל: החלה עבודת מטה, במגמה לשפר בצה"ל את סיווג הנפגעים.