יצאנו מלבנון. חיילנו מתפרשים על הגבול הבינלאומי. אנו תקווה שהשקט והביטחון יחזרו לתושבי הגבול הצפוני.

בפרשת "בחקתי" בספר ויקרא פרק כו מברך אותנו אלוהינו ב-10 פסוקים ומקלל אותנו ב-25 פסוקים.

בפרשת "כי תבוא" בספר דברים פרק כח הוא מברך אותנו ב-12 פסוקים ומקלל ב-52 פסוקים.

בואו נראה להלן מה כוחנו בברכות וקללות:

הברכות

אינני חושש מן הגבול

אני תלמיד כיתה ח', שגר במושב זרעית. נולדתי אל תוך המלחמה הזאת ותמיד בטחתי בצה"ל. מעולם לא חששתי מהגבול, טיילתי עם האופניים ויצאתי לטפל במטעים של משפחתי, שנמצאים על גדר המערכת.

ביום הקרב על מוצב כרכום חוויתי את כל חווית הקרב כאשר אני מתעד כל רגע באמצעות מסרטת הוידיאו. למחרת נופפתי בדגל הלאום אל מול אנשי החיזבאללה, שעמדו מול זרעית, והצבתי שלט שבו כתוב בשלוש השפות: שלום, סלאם, peace.

אני מעלה את כל זה מכיוון שחרה לי מאוד לראות אנשים בורחים מקרית שמונה. אני יכול להבין את פחדם, אך מדוע הניפו דגלים לבנים?

ברצוני להדגיש, שלירון שאול מקרית שמונה, בן גילי, כפי שהתבטא בטלוויזיה ובישיבת הכנסת שהייתה בקרית שמונה, אינו מייצג את כל ילדי קו העימות ויש בני נוער, החושבים ונוהגים אחרת כמוני. אין לי ארץ אחרת. גם אם אדמתי בוערת, אני עומד איתן.

אהוד ברק, עשית מעשה חכם ואמיץ בכך שהחזרת את הבנים מלבנון, ובמעשה הזה הוצאת את הרוח מהמפרשים של אנשי החיזבאללה. טרם הנסיגה היו ויכוחים רבים בין התלמידים בבית הספר ורק כ-50% תמכו בנסיגה. היום, אחרי מעשה, יש תמיכה מלאה במעשה האמיץ ובך. ועל כך יישר כוח ותודה לך ולכל השותפים לך.

שושן שירן, זרעית, מעריב, 30.5.00

אלף תודות לארבע האמהות

ארבע אמהות ולא שלושה אבות; ארבע אמהות ולא שש ממשלות; ארבע אמהות ולא ראשי מדינות.

עקשניות וצודקות המתינו בסבלנות עד צאת אחרון החיילים.

ארבע אמהות, אלף תודות!

ליאורה קליין, חיפה, מעריב, 28.5.00

אני גאה להיות אזרח מדינת ישראל

ביום יציאת צה"ל מלבנון, אני גאה להיות אזרח מדינת ישראל. מדינה, שלאחר עשרות שנים (מוטב מאוחר) הגיעה למסקנה, שגם מוסרי יותר וגם נכון יותר מבחינה ביטחונית להגן על עצמה מתוך גבולותיה, ולא מתוך שטחה של מדינה זרה, היא מדינה טובה יותר.

היא אינה מדינה מושפלת, היא מדינה בטוחה יותר. מדינה שתהיה עסוקה פחות בדמוניזציה של "האויב" ובציור תרחישי אימה על "היום שאחרי", ויותר בשיפור איכות החיים של אזרחיה, היא מדינה שטוב יותר לחיות בה. מדינה שאזרחיה קצו בהקרבת הבנים על מזבח מולך "לבנון" היא מדינה נאורה ודמוקרטית יותר.

יום היציאה מלבנון ייזכר בספרי ההיסטוריה לא כיום שבו יצאנו "עם הזנב בין הרגליים", אלא כיום שבו ההיגיון גבר על הרגש, וערך חיי האדם על פצצות המרגמה המדויקות.

ראובן ציגלר חיפה, הארץ, 28.5.00

לראש הממשלה מר אהוד ברק

אדוני ראש הממשלה הוצאת את צה"ל מלבנון.

דמעותי זולגות וליבי חובק אותך היום.

אתה אדוני ראש הממשלה ושר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף הפקוד קציניו וחייליו, הוצאתם את צה"ל מלבנון בלי אף הרוג ופצוע.

מקיפול דגלים בחיפזון לא מתים. חיילנו מכבדים את הדגל בליבם.

מוטב לקפל דגל בחיפזון מלהיות עטוף בדגל.

אורנה שמעוני, קיבוץ אשדות מאוחד, 25.5.00

כל הכבוד

כל הכבוד למי שניהלו את הימים האחרונים בביצה הלבנונית בתבונה מלאה, בלא התלהמות ובהבלגה, והוציאו את החיילים בשלום.

אל ניתן לפוליטיקאים לקלקל את השמחה והגאווה שחזרו להיות מנת חלקנו.

חנה ירקון תל אביב, הארץ, 25.5.00

Thank you very much for getting the Israeli army out of this maze.

I think if it weren’t for you we would be still there for many many painful years.

thanks again,

Einav, 25.5.00

einavk@netvision.net.il

בתאריך ההיסטורי, ביום החג הזה, שלוחה ממני ברכה אליכם.

ברכה מהולה בהערכת כבוד, וברגשות נאמנים וחזקים לרצון שלכם, ולדרך.

מי ייתן ונדע להיאבק כאזרחים בשאר נושאים מדיניים וחברתיים- כמו שאתן נאבקתם למען כולנו.

מזל טוב.

כרמל בן צור, מתבגרת אי שם בארץ, 25.5.00

benzour@netvision.net.il

שלום לך זהרה ושאר האמהות.

המון זמן חלמתי על המשפט הזה שאני עומד לכתוב אליך והנה הוא יוצא.

יש חיילים שמכריעים גורל של קרב, יש מפקדים שמשפיעים על מהלך של מלחמה, יש מנהיגים שמשנים עתיד של אומה, אבל נדמה לי שאין הרבה מקרים בהיסטוריה, שלנו ושל אחרים, שקבוצה כל כך קטנה של אנשים שאינם חיילים, אינם מפקדים ואינם מנהיגי אומה, שמשפיעה באופן כל כך ברור וחד משמעי, על מציאות של מדינה, ואולי של אזור ואולי אפילו יותר מזה.

תודה לכן!

עפר גביש, יפתח, 24.5.00

For the 4 mothers congratulation for this history's day, this is your day!

With regards,

Maricel, 24.5.00

intertag@zahav.net.il

לברוריה ולכל בני ביתך - שלום!

מהבוקר לאחר "סגירת השער" של לבנון, אני חושבת כל היום (בין דמעות ההתרגשות) על אנשים המצויים שם, בלב הסערה - ועליכם. אין טעם, וגם אי אפשר לחוש ולבטא שמחה שלמה לנוכח היציאה הזאת, שהתאחרה ב-18 שנים. ובכל זאת, אינני יכולה גם שלא לחוש תחושת הקלה, ואפילו רגע של תקווה.

אך מעבר לכל זה, ולאן שלא יוביל ההמשך - אני חשה הערכה עמוקה ועצומה אליכן, ה"ארבע" וכל האחרות והאחרים, שהשקיעו כה הרבה מזמנם, מתושייתם, מאמונתם, ממשאביהם - למענינו. למען כל אלו (כמוני). שרק "תמכו בלב" אך לא גייסו עצם בכל מאודם כמוכן. למען כל אלה שפחדו לנקוט עמדה להלחם למענה. וגם למען כל אלה שהתנגדו לכן, לעגו ורדפו אתכן.

אני מרגישה צורך להגיד לכן תודה נרגשת וגדולה - על שלא התייאשתן, ולא התקפלתן, ולא הרפיתן, והוכחתן בכוח התמדתכן מה שקומץ אנשים המאמינים בצדקתם עדיין יכולים לחולל אפילו במציאות המתנכרת, השבויה בדפוסים והמתקרנפת שלנו.

אתן לימדתן את כולנו שיעור חשוב בדמוקרטיה ובהומניזם, והוכחתן שלפעמים תבונת הלב חכמה וצודקת יותר מ"השכל" ו"הידע המקצועי", שמסתיר מתחתיו לא פעם בורות פשוטה וסגנציה.

אני מקווה שעכשיו גם ימצא מי שיידע להכיר לכן טובה ותודה פומבית, להכות על חטא ההתעלמות והבוז מפעלכן, להעניק לכן את ההערכה הציבורית שאתן ראויות לה.

אינני יכולה לבטא את גודל אסירות התודה שאני חשה אליכן.

חזקו ואמצו, ואולי תוכלו גם מעט לנוח עכשיו, לפני שתסתערו על הפרויקט הבא…

בברכה והוקרה

ברוריה אשמח מאוד אם מכתבי זה גם לאורנה, ולמי שתרגישי שמתאים, כי בעצם זה מכתב הערכה לכולכן.

דורית צמרת בית השיטה 24.05.2000

הקללות

פשלה וביזיון

הסימולציות הקבועות במטכ"ל לקראת השלמת תכנון נסיגת צה"ל מלבנון יבוטלו, כנראה. יש לשער, כי ייפסק המשא ומתן עם האו"ם על הצבת כוחותיו תוך כדי נסיגת כוחותינו. גם הסיכויים לניהול מו"מ עם חיזבאללה על גורל אסירי אל חיאם היושבים בבתיהם אינם נראים מזהירים במיוחד. אולי יסכימו לנהל מו"מ על החזרת ציוד צה"ל אשר נשאר ברשותם?

בלי כל קשר לתוצאות הנסיגה כפי שיוכחו בעתיד, בלי כל זכות של מישהו להסתתר מאחורי המזל של העדר נפגעים - אפשר לקבוע בכאב, כי מבצע הנסיגה כמבצע היה פשלה וביזיון.

מודיעין איכזב? אטימות בתכנון? חוסר תיאום? רשלנות רבתי? על בעלי התפקידים במערכת האזרחית והצבאית לקבל עליהם אחריות לכישלון.

יגאל רינת תל אביב, הארץ, 28.5.00

צה"ל ברח ללא נפגעים

לנוכח שפע הציוד הצבאי, שנפל שלל לידי החיזבאללה, כל אזרח בר-דעת לא יוכל להשתכנע מדברי השבח של ראש הממשלה לצה"ל, שביצע ללא נפגעים את הנסיגה, או ליתר דיוק הבריחה, המזורזת מלבנון.

נסיגה מביישת זו מצטרפת לשורה של תבוסות ומפלות, שסופג צה"ל מאז מלחמת יום הכיפורים ואם היא לא תהווה אור אדום חזק לביצוע בדק בית יסודי בתפקודי הצבא, בל נתפלא אם מראות הנסיגה המבוהלת יגיעו לפאתי הערים והישובים גם במרכז הארץ.

שום פטפוטים על חוזק צבאנו לא יטשטשו את מראה האמהות, המנהלות את המדיניות ואת החיילים, ואת עיוות הערכים לפיו הניצחון אינו העיקר אלא ההישרדות. החזרה בשלום הביתה בכל מחיר חשובה גם אם היא מלווה בביזיון ואובדן מוחלט של יכולת ההרתעה של צה"ל.

ישראל חר"ג, רמת-גן, מעריב, 28.5.00

מתרפסות בפני אויב קשה

אין מילים לתאר את הזעזוע הגדול והבושה שחשתי בגללכן, נשות ארבע אמהות, כאשר ראיתי בטלויזיה את התרפסותכן מול החיזבאללה. ראיתי את הצעקות שלכם שקוראות לשלום עם רוצחי בנינו/בניכן, ומצד שני ראיתי את צעקות השנאה שקיבלתן מהם. ואתן מתעלמות מאויב קשה וחושבות, שצעקות שלום מובנות להם או משפיעות עליהם? האם עכשיו אתם מבקשות מאתנו לסלוח לחיזבאללה? להפסיק להילחם בהם?

מארגון שבקונצנזוס, שריגש ונגע בכל אחד מאתנו, בכנות הרצון והמסירות, הפכתן להיות ארגון קיצוני, שולי, שאיבד את דעתו.

יואל חסון, ראש ההנהגה הארצית של בית"ר, מעריב, 28.5.00

four israely weeper's phenomenon!!!!

boaz 24.5.00

bkit@netvision.net.il

שלום

ברצוני להביע את הבושה והטמטום אותו הצגתם בפני העולם כולו.

גם אני כרב אזרחי מדינת ישראל תמכתי ביציאת חיילינו מרצועת הביטחון

העמידה היום על גדר הגבול ההיתרפסות ןההיתחננות לשלום עם אנשי אמ"ל

וחיזבללה רק מוכיחה עד כמה אינכם מכירים אותם.

השפלתם ציבור רחב מאזרחי מדינת ישראל אנא הפסיקו להיות מדינאים

והשאירו עבודה זו לדרג המדיני, אין בכך שום תועלת.

תודה

ליאור אזרח מדינת ישראל המרגיש מבויש, 24.5.00

pelegg@bezeqint.net

כשצה"ל היה בלבנון, רציתן ביציאתו משם, (נסראללה רוצה רק ביציאת צה"ל מלבנון – טענתן)

כשצה"ל יוצא מלבנון והחיזבאללה מודיע שימשיך בג'יהאד כנגד ישראל, אתן טוענות שמפקירים את יישוביי הצפון. (כפי שאמרה הבוקר חברתכן בראיון לרזי ברקאי)

זה מה שקורה כאשר ממשלה לא שומעת לעצת אנשי המקצוע ונכנעת ללחץ של אזרחים שהיכרותם עם המציאות הלבנונית כמוה כהיכרותם עם המבנה הגיאולוגי של המאדים..

במעשיכן אתן גורמות לכוח העמידה של הציבור הישראלי להישחק עד דק כאשר האתגרים האמיתיים עוד לפנינו……

ההיסטוריה תשפוט אתכן ואתן תצטרכו להתמודד עם כך כל ימי חייכן..

יניב ענבר 22.5.00

YanivI@ipex-ics.com

מזל טוב!!

כן הצלחתם!

אתם והחיזבאלה יכולים לחגוג היום קודם את שבירת רוח הלחימה של המדינה ושנית את

תחילתה של "בריחת לבנון".

חס וחלילה איני טוען שמניעכם דומים ולו במעט אבל התוצאות לצערי זהות.

וכמו שזה נראה עתה זה רע מאד ונראה לי שהחזרה לשם קרובה מאד ואז לצערי המספרים הארורים יהיו גבוהים הרבה יותר.

חוץ מזה יש לכם איזה מילה להגיד לאמא המפוחדת ממשגב עם או לילד המבולבל ומפוחד מקרית שמונה?

הלוואי הלוואי שאתבדה בהערכותי אך אם לא שזה יהיה על מצפונכם!!!

יוחאי בן יעקב, 23.5.00

yochai@bashan.co.il