יהודים חכמים? הצחקתם אותי

מנואלה דבירי, "מעריב", 10.9.99

 

אל: מעלת כבוד האייטולה רחמני, טהרן.

מאת: מוחמד אבו יוסוף המכונה "קטיושה", קצין תפקידים מתוחכמים של כוחות החיזבאללה, דרום לבנון.

            אני מתכבד בזה לדווח לרום מעלתו על המתרחש אצל האויב הציוני היושב מולנו. את אחד מקציניו אני רואה ממש ברגע זה בעזרת הטלסקופ היפני שהואלת לשלוח לי. הקצין יושב על גג המוצב ומחטט בין אצבעות רגליו. לולא צייתי להוראת כבודך לשמור על איפוק, הייתי משלח את הציוני הזה בירייה אחת לשכב עם אבותיו.

            בזמן האחרון נעשו פרצופי החיילים הציונים עגומים במיוחד, הפסיכולוג המכובד מאוניברסיטת טהרן שהואלת להצמיד אלינו, הסביר לנו לאחר תפילת יום שישי האחרון את העגמומיות הציונית המעמיקה בדרך הבאה: מן הראיס הקודם שלהם לא ציפו הציונים לכלום. ידעו שהוא משקר להם אשכרה בעיניים ומוכר להם - כמו שאמר המנוח המלט: מילים, מילים, מילים, או בשפתנו הציורית יותר: חריוני עיזים.

            אבל כאשר נבחר הראיס החדש היו לציונים ציפיות גדולות. חשבו אותו קוסם שיוציא אותם מהר מן הבוץ הלבנוני. איזה קוסם ואיזה נעלים. הראיס החדש, כמו הישן, מוכר לכולם קושאנים מזויפים של מגרשים על הירח. פתאום הבינו הציונים שראיס הולך וראיס בא ורק לבנון, עם הדם והזבובים והמטענים לעולם נשארת. הפסיכולוג אומר שבגלל זה נפל על החיילים דיכאון כביר. הוא קורא לתופעה: "תסמונת הייאוש השקט".

            מצבנו בדרום לבנון אינשאללה מצוין. אנו יכולים על פי הוראת כבודך, להעלות באזור את הטמפרטורה מקיפאון עד רתיחה מתי שיתחשק לנו. הציונים פרושים לפנינו כמו אווזים במטווח בקרקס הגדול של ביירות. במלחמה הזאת הם נבחרת העתודה של הפועל עזה ואנחנו מנצ'סטר יונייטד. כשאנחנו מכסחים להם בערמומיות את הצורה, הם פותחים עלינו כמו בריונים בהפגזות תותחים נוסח מלחמת העולם הראשונה, שבטח עולות להם המון כסף ובמקרה הרע ביותר הורגים לנו חמור זקן, לפעמים כאשר אנו מכניסים להם זפטה כואבת במיוחד, הם שולחים נגדנו מטוסים. לא מבין איך לא כואב להם הלב לשלוח אף 15 ולבזבז רבבות דולרים כדי לחסל במקרה הטוב לוחם חיזבאללה אחד, כאשר יש לנו לוחמים כמו זבובים. בקצב הזה - כדי לחסל חוליה של מניחי מטענים - יזרקו עלינו בקרוב פצצה אטומית.

            הרמטכ"ל שלהם תפס באחרונה יוזמה והודיע שאם נמשיך לכסח אותם, יפוצצו את תחנות הכוח של ביירות. תפאדל חווג'ה מופז, תפאדל, תפציץ. אתה חושב שבאמת איכפת לנו אם העשירים הלבנונים השמנים, סרסורי הזונות ומהמרי הקלפים מביירות, ישבו בחושך או ייחנקו בלי מיזוג אוויר?

            אנחנו לא מפחדים מן הצבא הציוני ולא מן היהודייה אולברייט ולא מן הנואף קלינטון ולא מאף אדם אחר, ונשמעים רק להוראות מרן האייטולה של טהרן ומנשקים בהכנעה את ידיך ואת זקנך.

            אנו פורשים לפניך מרן את בקשתנו הבאה: בזמן האחרון מתפתח סכסוך מדיני חריף בייננו ובין פלגים יריבים באזור. אנחנו זקוקים בדחיפות לרצונה הטוב של האוכלוסייה המקומית. הניסיון מלמד שהדרך הטובה ביותר לצוד את הרצון הטוב הזה, היא למרר לציונים את החיים. לכן שטוחה לפניכם בקשתנו להרשות לנו להניח יותר מטענים, לתקוף מוצבים ציוניים, לכבוש אותם ולהניף עליהם את דגלנו כאשר הכל מונצח במסרטת ווידאו. לקלטות המראות את ניצחונותינו יש דרישה אצל המקומיים כמו לפיתות חמות עם חומוס וחמוצים. בוודאי היינו מאושרים לו הרשיתם לנו לטווח קצת את קריית-שמונה. בשמחה היינו מרימים את כל העיר. וגם הגליל היה מקבל מאיתנו מנה יפה. רק תגיד ואנחנו מחסלים לציונים את כל תעשיית הצימרים. סוף דבר: בקשתנו שטוחה לפניך לפתוח לנו את צינור ההתאפקות. אנו חייבים להזדרז.

הראיס החדש הבטיח למצביאים שלו להוציא את הצבא הציוני מלבנון תוך שנה וכבר עבר קצת זמן, נשארו לנו רק 293 ימים למרר להם את החיים. אמנם הראיס הזה לא מצטיין בקיום קצת זמן, נשארו לנו רק 293 ימים למרר להם את החיים. אמנם הראיס הזה לא מצטיין בקיום הבטחות, אבל מי יודע? אולי דווקא בלבנון המילה שלו תהיה מילה. לכן אנו ממתינים בציפייה דרוכה לשירותך לכסח את הציונים ויפה שעה אחת קודם. ברגשי כבוד ויקר, אבו יוסוף, המכונה קטיושה.

נ.ב. אני אף פעם לא אסלח למורים שלי שאמרו לי להיזהר מן היהודים כי הם חכמים גדולים. איזה חכמים לחמור בינוני יש יותר שכל מאשר ליהוד, שנים על שנים הם טובעים בבוץ שלנו ונותנים לנו לה.. עליהם. אפילו אני מזיל דמעה כשאני רואה בטלביזיה הציונית אם מטיחה את ראשה בארון בנה. אבל להם, כמו שאומר הפסיכולוג האיראני המכובד ששלחתם לנו, יש "קיבעון מחשבתי". באמת ביטוי יפה, פירושו שהם מדברים ומדברים ולא עושים כלום חוץ מלדבר ולחפור קברים. יהודים חכמים? הצחקתם אותי, אין חיה כזאת.