למניעת
הסלמה בצפון
ההבלגה
מדרבנת את חיזבאללה… היוזמה נמצאת אפוא לכאורה בצד השני… נחוץ מאמץ מדיני נחוש
להשפיע על מי שבכוחם לרסן את חיזבאללה…
הארץ,
31.10.00
גבול
הצפון, ששקט רובו ככולו מאז נסיגת צה"ל מדרום לבנון בחודש מאי, מתלהט בשבועות
האחרונים. מפגני יידוי האבנים בשער פטמה ובנקודות חיכוך אחרות הרגילו את ישראל
לשגרה, שממנה התעוררה עם חטיפתם של שלושת חיילי ההנדסה הקרבית לפני כשלושה שבועות.
אחר כך באו לכידתו של אזרח אחד, ניסיון חדירה של חוליה פלשתינית, וסימנים מדאיגים
כי סדרת הפיגועים עלולה להתחדש ביתר שאת.
בהחליטו
להסיג את צה"ל מדרום לבנון גם בלי הסכם מדיני, שיאבטח את גבול הצפון לאחר
התפוררות אזור הביטחון וצד"ל, קיווה ראש הממשלה, אהוד ברק, כי מכאן ולהבא
תשרור בגליל רגיעה. תקווה זו נשענה על ההערכה, שארגון חיזבאללה יחדל ממלחמתו
בישראל לאחר הנסיגה משום שתאבד לו עילת המאבק לשחרור שטחי מולדת מצבא כיבוש ויתחזק
בו ממד הפעילות הפוליטית בזירה הלבנונית.
חיזוק
לכך ביקשה ישראל לקבל מהקהילה הבין לאומית בדמות ציות מדוקדק, טבוע בחותמת הכשרות
של האו"ם, להוראותיה של החלטת מועצת הביטחון 425 באופן שפירושו ויתור גם על
תוואי-קרקע שולטים וחיוניים להגנת יישובי הגליל וכבישיו, גם אם נמצאו מטרים מעטים
בתוך לבנון.
ליתר
ביטחון הזהיר ברק, כי התקפה על ישראל לאחר הנסיגה תביא לתגובה חריפה. האזהרות
נקלטו בצד השני כמשקפות כוונה אמינה; רבים בישראל סברו, במשך חודשים אחדים, כי אכן
הושגה תערובת יעילה של הכשר והרתעה.
התקוות
הללו נגוזו משהחל העימות האלים עם הפלשתינאים בשטחים. מערכת השיקולים של ישראל
השתנתה: לא עוד עמידה בדברתה המאיימת בחזית הצפון, אלא בלימת הסחף המלחמתי מהשטחים
אל יתר העולם הערבי. כדי להישמר מהידרדרות למלחמה רחבה הבליג ברק על התגרויות
חיזבאללה, בין השאר ביודעו, שאחת ממטרות הארגון היא לחרחר מלחמה כוללת.
שיקול
זה עומד בעינו גם בתחילת החודש השני לעימות, אך מולו מזדקרת גם התחושה, שההבלגה
מדרבנת את חיזבאללה; ככל שתוכפות ההתקפות עלולה ישראל להתפתות למלכודת. היוזמה
נמצאת אפוא לכאורה בצד השני. ברצותו יוציא אל הפועל תכנונים למחטף, ירי או חדירה
ליישוב ספר, וברצותו יסתפק בהתגרויות הפגנתיות. יכולתה של ישראל להשפיע על מהלך
המאורעות, או על מחיר ההתקפות, נראית קלושה.
כדי
לגדוע באיבה שרשרת הרסנית זאת נחוץ מאמץ מדיני נחוש להשפיע על מי שבכוחם לרסן את
חיזבאללה, ובראשם שליט סוריה, בשאר אל אסד, שאינו מפגין עדיין את הזהירות שאפיינה
את מהלכי אביו. ישראל חייבת להפעיל כל מנוף אפשרי, בדרגים הרמים ביותר, כדי להבהיר
לאסד את המשמעות הקשה הגלומה בהמשך פעילות חיזבאללה. מנהיגים כנשיא מצרים ומלך
ירדן, המעונינים ביציבות אזורית, וכמובן נשיא ארצות הברית ומנהיגי אירופה, חיוניים
למאמץ הזה.