לתת לאסד את שבעא

המבוכה המדינית והצבאית שאליה נקלעה סוריה בגלל חוות שבעא אינה גדולה בהרבה מכאב הראש שהחוות הללו גורמות לישראל. אם יש לשליטה בהן חשיבות אסטרטגית כלשהי, היא מקוזזת על ידי הסכנה שהן ייהפכו לעילה למלחמה, או שהמאבק הלבנוני לשחרורן יבעיר את חזית הצפון.

צבי בראל, הארץ, 6.5.01

בידי האו"ם יש מסמכים רבים ומוזרים, שנועדו להוכיח כי חוות שבעא הן שטח לבנוני ולא סורי: היתרי בנייה שבעלי קרקע קיבלו משלטונות לבנון, רשיונות רעייה שהציגו רועי צאן לבנונים, קושאנים של בעלים לבנונים ועוד מאות מסמכים, שבאמצעותם ביקשה ממשלת לבנון להוכיח את בעלותה. רק מסמך אחד חסר: תעודה משפטית רשמית מטעם ממשלת סוריה שלפיה היא מוותרת על בעלותה על חוות שבעא. האו"ם אינו מוכן להסתפק בהצהרה הפומבית הסורית שלפיה החוות הן שטח לבנוני. ישראל כבשה אותן מסוריה, הן רשומות במפות האו"ם כשטח סורי ולכן, קבע האו"ם, הן סוריות.

בשאר אל-אסד קיבל לפני כשבועיים עוד הוכחה לכך שאין צורך בשום מסמך כדי להוכיח את סוריותן של החוות. הפצצת המכ"ם הסורי בדהר אל-ביידר, בתגובה על הפיגוע שביצע חיזבאללה בהר דב, העבירה את ההתרחשות בשבעא אל שולחנו. מאותו רגע נהפכה תגובתו העתידית של חיזבאללה לבלתי רלוונטית. אסד, ולא החיזבאללה, הוא זה שנדרש להגיב, והוא הודיע, בראיון עיתונאי, שסוריה לא תגיב באופן צבאי כדי לא לשחק לידי שרון.

תשובה חלקית

זוהי רק תשובה חלקית. למעשה אסד אינו יכול להניח לחיזבאללה להגיב בשמו, שכן הארגון, על פי אסד, אינו מקבל פקודות מסוריה ואינו נלחם את מלחמתה בלבנון; המטרה שנפגעה היא סורית ותגובה של חיזבאללה בשם סוריה תרוקן מתוכן את הטענה שלפיה כוחות סוריה נמצאים בלבנון למען לבנון. חשוב מכך, אסד תומך בפעילות חיזבאללה נגד ישראל בתנאי שהיא לא תערער את ההרמוניה שאליה הוא שואף ביחסיו עם לבנון. וכך, גם אם היתה לסוריה היכולת הצבאית להתמודד עם תוצאותיה של פעולת תגמול נגד ישראל, די היה בשיקולים הפוליטיים הללו לבולמה.

אבל המבוכה המדינית והצבאית שאליה נקלעה סוריה בגלל חוות שבעא אינה גדולה בהרבה מכאב הראש שהחוות הללו גורמות לישראל. אם יש לשליטה בהן חשיבות אסטרטגית כלשהי, היא מקוזזת על ידי הסכנה שהן ייהפכו לעילה למלחמה, או שהמאבק הלבנוני לשחרורן יבעיר את חזית הצפון. אפשר לשער שהחוות לא היו מכשול, אם היה מתנהל עכשיו מו"מ מדיני בין ישראל לסוריה.

לפיכך, ייתכן שההתקפה על המכ"ם הסורי יצרה, בלי כוונה, מפגש אינטרסים בין ישראל לסוריה: שני הצדדים מעוניינים להיפטר מהחוות, גם בלי מו"מ כולל. אם תשתכנע ישראל שהחוות אינן מוסיפות לביטחונה היא יכולה, למשל, להציע לסוריה, ולא ללבנון, לקבלן, בתמורה לפרישת צבא לבנון לאורך הגבול עם ישראל. כך תוכל ישראל לטעון שלא נכנעה לטרור של חיזבאללה, שהרי היא תמסור את השטח לסורים. סוריה לא תוכל לוותר על מחווה כזאת - כי אז תצטרך להסביר ללבנון ולמדינות ערב, מדוע אינה לוקחת שטחים ששייכים לה. ממשלת לבנון לא תוכל להתחמק עוד מפרישת צבאה לאורך הגבול עם ישראל בתירוץ שצה"ל עדיין שולט בשטחים בלבנון. סוריה תצטרך להתמקח עם לבנון בשאלת הבעלות על שבעא, אבל זה כבר לא יהיה עניינה של ישראל. חשוב מכך, העילה הרשמית להמשך פעילותו הצבאית של חיזבאללה בלבנון - תסולק. יתרונות אלה גדולים בהרבה מהיתרון שבהמשך החזקת החוות.

התקדים המדיני

נותרה רק שאלת התקדים המדיני, שלפיו ישראל נסוגה משטח סורי כבוש שלא במסגרת מו"מ כולל, דבר שעלול להיראות כמסירת שטחים ללא תמורה. אלא שזה איננו תקדים. ישראל כבר נסוגה משטחים סוריים אחרי מלחמת יום כיפור, היא נסוגה מלבנון בלי הסכם והיא עדיין מחזיקה בכל הגולן כקלף החשוב ביותר לקיום מו"מ עם סוריה.

חוות שבעא יכולות ללכת.