המקוריות הישראלית

דני רשף, 1.8.00

על אף ההבדלים באופי וביכולת בין ראש הממשלה הנוכחי לקודם הרי נקלעו שניהם, כתום השנה הראשונה לתפקידם, לקרב הישרדות פוליטי בכנסת ששיבש את יכולתם לקבל החלטות פוליטיות וגבה מחיר כבד בתקינות וביכולת הפעולה הכלכלית והחברתית של הממשלה בישראל. וודאי הוא שחלק מהאשם נעוץ בשיטה.

כדי לאפשר לממשלה יציבות וכושר פעולה התפתחו במשטר הדמוקרטי שיטות שונות. חלקן, נתן לכנותם דמוקרטיה נשיאותית, הפרידו בין בחירת הראשות המחוקקת (הפרלמנט) לראש הרשות המבצעת, בדרך כלל הנשיא. הנשיא, אם היבחרו לא רק מתמנה אלא מקבל סמכויות פעולה ישירות מהבוחרים. הפיקוח על הנשיא מתבצע דרך בית הנבחרים באמצעות חוקים ואישורים להם נזקק הממשל. בעיקר מדובר בחוקי תקציב, מיסוי וסעד חברתי שונים המגבילים ומאלצים את הממשל להיענות לצרכיי הציבור כפי שהוא מיוצג בפרלמנט. הדוגמאות הבולטות היום הם צרפת וארה"ב הנהנות שתיהן מממשל יציב ובר פעולה אל מול פרלמנט פעיל המיצג את שלל הגורמים במדינה כפי שהשתקפו בבחירות.

בחלקן, נתן לכנותן דמוקרטיה פרלמנטרית, מתמנה ראש הרשות המבצעת, בדרך כלל ראש הממשלה, על ידי הפרלמנט כמיצג העם ולא על ידי העם ישירות. סמכויותיו ומדיניותו נקבעים על ידי הפרלמנט בעת אשורו לתפקיד. מאליו חייב ראש הממשלה לייצב ולקיים לעצמו רוב בפרלמנט ועל ידי כך לפעול בהתאם לרצון העם כפי שהוא משוקלל בפרלמנט. אבדן הרוב מביא לביטול המינוי והסמכות ביחד ולשידוד מחדש של מערך הכוחות הפוליטי. הדוגמאות הבולטות בימינו בריטניה, גרמניה ואיטליה.

המשותף לכל שיטות הממשל הוא בזהות והאחידות המוחלטת שבין מינוי ראש הראשות המבצעת, יהיה זה נשיא או ראש ממשלה, לבין מקור הסמכות שלו. מי שממנה את הקברניט גם נותן לו את סמכויותיו כמהלכם הטבעי של הדברים.

בישראל, יחידה ובמוזרה בין כל הדמוקרטיות בעולם, חוגגת המקוריות. הפרדה בין ראש הרשות המבצעת, ראש הממשלה המתמנה ישירות על ידי העם, לראשות המבצעת עצמה, היא הממשלה, המקבלת סמכות ואישור לדרכה מהפרלמנט. השינוי בא על רקע הרצון לצמצם את תלות הממשלה בכנסת. מאחר שסמכויות הממשלה נגזרות מהרוב ומאישור הפרלמנט ממילא נשארה התלות בפרלמנט כשהייתה ואף נעשתה מורכבת יותר. אבדן הרוב של הממשלה לא אפשר, בעבר, מבוי סתום שכזה וקיפאון פוליטי. בקלות יחסית, התבצע שידוד מערכות פוליטי או בחירות חדשות שכן ראש הממשלה מונה עם ממשלתו על ידי הכנסת. היום כאשר ראש הממשלה מקבל את המינוי ישירות מהעם קשה להדיחו גם כאשר הוא מרוקן מכל כוח וסמכות. כך הפך ראש הממשלה, שלא בטובתו למקפיא פוליטי. מאפשר בכך למלא את החלל שנוצר בין המינוי לסמכות ברוחות רעות של אנרכיה שלטונית.

הגיע העת לתקן את שיטת הממשל לממשל נשיאותי בו הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת. הגיע הזמן להפריד בין הבחירות לשתי הרשויות - המחוקקת והמבצעת- ולהבדיל, בחוק, בין האנשים המאיישים את שני המוסדות. הרשות המבצעת, היא הממשלה והמחוקקת היא הכנסת. ויפה שעה אחת קודם.