נסיגתו של אלוהים

קיבלתי מכתבים רבים שמתקנים אותי ומנסים לשכנע אותי שלא ברק הקטן שלנו הוציא את כוחותינו אלא הגדול מכולם

יהונתן גפן, מעריב, 7.7.00

לידיעת אלה שהצטרפו זה עתה, כבר כמעט חודשיים שאנחנו לא נהרגים בלבנון, למרות שבגלל איזה סעיף פסיכופטי באונה הימנית שלנו, אנחנו מקבלים גם את החיים וגם את המוות כצאן לטבח. פרטים אצל הרועים.

אחרי שענדתי לחייל הענוד ביותר, מדליה של שלושה מפלסים לרגל יציאתו הנבונה מהארץ המקוללת, קיבלתי מכתבים רבים שמתקנים אותי ומנסים לשכנע אותי שלא ברק הקטן שלנו הוציא את כוחותינו אלא הגדול מכולם. להלן אחד המכתבים עם קיצורים קצרים:

יהונתן גפן שלום וברכה!

בפינתך השבועית שיבחת את הנסיגה מלבנון שבוצעה לדבריך בצורה יוצאת מן הכלל "בלילה אחד ללא פצועים והרוגים", אבל צר לי לנפץ את אשליותיך: לא היה זה בגלל התכנון המדויק, יוצא הדופן והשקול של רוה"מ וצה"ל.

העובדות בשטח: לא היינו מוכנים היטב לתגובה המהירה של החיזבאללה.

היו רגעים קריטיים שבהם צעדו חיילינו עם הגב אל האויב עם כדורים שורקים סביבם וחצו את הגבול בשלום.

ברוך ה' ותודה לאל שלא היו אבידות ופצועים. אז אני פונה אליך יהונתן ולכל אלה אשר חושבים כמוך לגבי היציאה המושלמת של ברק: אל תהללו את ברק, כי אם הללו יה. פתחו את העיניים וראו כי נס גדול היה פה.

ח.ה, רמת גן

*

תגובתו הצפויה של המחבר: מאמינים יקרים, כבר אמרתי לכם כמה פעמים, תעזבו את אלוקים בשקט. משום שאם הוא אחראי על היציאה מלבנון הוא אחראי גם על הכניסה. אם הוא אחראי על הכניסה, הוא אשם במותם של מאות ילדים שלא עשו רע לאיש מלבד לרוץ אחרי אריק שרון עד שהוא יחליט לעצור. ומובן שאפשר להרחיק ולהגיד, אם יש אלוקים איפה הוא היה בפוגרומים, בשואה, בגבורה, באושוויץ. ואחרי שאומרים אושוויץ מה כבר אפשר להגיד. לכן, תנו לאלוקים את אשר לאלוקים ולברק את אשר לברק (כמובן, אם ש"ס תאשר זאת), ותדעו שרק צה"ל חזק יתקן את השגיאות של אלוהים.

ובפעם הבאה, אם אתם כל כך מעריצים אותו, תכתבו לכותל, לא אלי.