שינוי מבורך בלבנון

הארץ, 19.6.01

ההיערכות הסורית החדשה בלבנון מעידה על שינוי חשוב ביחסיה של סוריה עם לבנון, שטיבו ייבחן בשבועות הבאים. אין מחלוקת על כך, שההחלטה הושפעה מדעת הקהל הלבנונית, אשר חדלה להכיר בערך האסטרטגי שיש לנוכחות הצבאית הסורית בערי לבנון.

לבנון נסמכת על הסכם טאיף שנחתם ב-1989, שקבע בין היתר, שעל כוחותיה של סוריה להיערך בתחום בקעת הלבנון בתוך שנתיים ממועד חתימתו. מאז חלפו 12 שנים, שבהן המשיכה סוריה לתרץ את נוכחותה בצורך להגן על לבנון מפני ישראל, ובעיקר בצורך למנוע התפרצות מחדש של מלחמת האזרחים. וכך, כל עוד נמשך הכיבוש הישראלי בלבנון, התקשתה ההנהגה הלבנונית לגבש עמדה אחידה שתגרום לנסיגת הכוח הסורי, שנתפש כמגן המדינה.

השינוי המהותי התרחש עם נסיגת צה"ל בחודש מאי שעבר ועם עלייתו של בשאר אסד לשלטון. ההנהגה הנוצרית ראתה בשני אירועים אלה הזדמנות לחזק את תביעתה מסוריה, לשנות את המצב שמדינה ערבית אחת ממשיכה לכבוש מדינה ערבית אחרת. אסד, אשר דחה תחילה את התביעה הנוצרית, שאליה הצטרף גם מנהיג הדרוזים וליד ג'ונבלאט, הבין, שדחיית ההכרעה בעניין עלולה להזיק למערכת היחסים לא רק בין סוריה לבין לבנון, אלא גם בין ראשי ההנהגה הלבנונית.

התנופה הכלכלית שנסיגת ישראל חוללה בלבנון והאווירה החדשה שתפסה את מקומה בציבור הלבנוני, ולפיה תמה המלחמה ואפשר אפילו לחזור ולהתגורר בדרום המדינה, גרמו שלבנון לא יכלה עוד לסבול נוכחות בוטה של חיילים סורים בערים ובדרכים. פעולות חיזבאללה בגזרת חוות שבעא והתמיכה שקיבל הארגון לפעולותיו מהשלטון הסורי גרמו לכך, שאפילו ראש הממשלה, רפיק אלחרירי, הרואה את ייעודו בשיקום כלכלת לבנון, יצא בפומבי נגד פעולותיו של חיזבאללה ובמרומז נגד סוריה.

על אסד היה להחליט כיצד לשמר את ההרמוניה בלבנון באופן שיאפשר לו להמשיך לנווט את מדיניות החוץ של לבנון בלי לגרום לנתק אתה. ההחלטה הנבונה, להסיג את כוחותיו ולערוך אותם מחדש, עשויה, לפחות חלקית, לתת מענה לדילמה הזאת. אבל להחלטתה של סוריה יש שתי השלכות חשובות גם מבחינתה של ישראל. האחת, חיזבאללה צריך להבין ממנה, שהפוליטיקה הפנימית בלבנון חשובה לסוריה לא פחות ממדיניות החוץ שלה כלפי ישראל. מכאן רמז חשוב לגבולות מרחב הפעולה של הארגון. והשנייה, בהחלטה יש למעשה הצהרה, שצבא לבנון מקבל עליו את האחריות לביטחונה הפנימי של המדינה.

יש איפוא לחזור ולדרוש מממשלת לבנון, להפעיל את סמכותה ולפרוס את צבאה לאורך הגבול עם ישראל. צעד כזה, שפירושו מימוש הריבונות הלבנונית על כל שטח לבנון, עשוי לשמש ערובה נוספת לשקט לאורך הגבול ולמנוע התפרצות של תקריות מסוכנות, שעלולות למוטט את הסטטוס קוו החדש.