יהדות אמריקה

דני רשף, 25.10.00

הלקח הבולט הראשון מהאירועים האחרונים בישראל הוא היחלשותה המשמעותית של יהדות ארה"ב אל מול עליה מדאיגה מאד בכוחם של הערבים והקול המוסלמי בארה"ב. מגמה זו סופה שתחלחל, ולא בעתיד הרחוק, להתנהגות הפוליטית של ארה"ב והיא טומנת בחובה סכנה אמיתית לעתידה של מדינת ישראל.

לא פעם מצאה עצמה ישראל מבודדת בין אומות העולם כאשר ארה"ב לבדה, על עוצמתה האדירה, עומדת לצידה. ארה"ב תמכה בנו ברגעי משבר קשים ביותר, אפשרה את התעצמותו של צה"ל לכדי פער איכותי משמעותי על פני כל יריביה (כולל מצרים). ללא ארה"ב ספק אם תהליכי השלום במזרח התיכון היו מתקיימים בכלל. ארה"ב אפשרה לישראל לעמוד בהצלחה בנטל המשולש: נטל קליטת העלייה בהיקף יחסי שהיה גורם לקריסתה של כל מדינה אחרת בעולם. נטל בנית צבא איכותי ויקר שהיה יכול להביא לשיתוקה הכלכלי של מדינה בסדר גודל דומה ונטל הפיתוח הכלכלי. אכן ארה"ב היא הנכס האסטרטגי החשוב ביותר שיש לישראל.

אמנם יש מספר סיבות לתמיכתה המוצקה של ארה"ב בישראל אך אין ספק שמעמדה המיוחד של היהדות בארה"ב היא סיבה מרכזית. הצלחתה הכלכלית והארגונית של יהדות אמריקה, מעורבותם של היהודים כפרטים וכארגונים בחיים הפוליטיים, תורגמה לעוצמה שהשפיעה על מדיניותה של ארה"ב. תמיכת יהדות ארה"ב נמצאת בדעיכה.

יהדות ארה"ב נמצאת, מרצון, בתהליך הכחדה והתבוללות מהיר. לארגונים היהודיים כבר אין גיסות של נוער צעיר ונלהב המוכן לצאת להפגנות ופעולות מחאה המוניות. למולם מתעצמים ארגונים של מהגרים מארצות ערב שיחד עם ארגונים מוסלמיים בארה"ב מציבים איום אסטרטגי כבד משקל לעתידה של מדינת ישראל.

לנוכח התהליך, הנדחק מהכותרות ולכן גם לא זוכה לתשומת הלב הראויה, מוטלת על ישראל החובה להשקיע הרבה ביהדות ארה"ב, מיהדות שפעם תמכה בישראל ליהדות הנתמכת על ידי ישראל. השקעה זו גם אם תהיה מוצלחת יכולה רק להאט את התהליך אך לא למנוע אותו, לצערנו. לכן מוטלת על ישראל האחריות לפתח קשרים עם קבוצות תמיכה טבעיות אחרות בחברה האמריקאית. קבוצות 'השגרירות הנוצרית' או קבוצות נוצריות פרוטסטנטיות אחרות המאמינות בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. קבוצות גדולות, רבות השפעה ומשולבות עמוק בחברה האמריקאית. חלק גדול מקבוצה זו נטוע בימין השמרן ולכן גם מעוררים הקשרים אתם הסתייגות בארץ. יהודים וישראלים צריכים להופיע בועידותיהם, יש ליזום פעילויות משותפות של נוער ומבוגרים ולהדגיש את החזון המשותף מבלי לטשטש את המחלוקות.

גל האלימות הנוכחי יחלוף, כמו גלי האלימות הקודמים, מבלי שבעיות היסוד של קיומנו במזרח התיכון יבואו על פתרונם. אבל, על עתיד יחסינו עם ארה"ב, בת בריתנו היחידה, מתחיל להעיב צל מדאיג.