לבנון יוק

מנואלה דבירי, מעריב, 21.1.01

ברק אינו רשאי לנכס לעצמו את היציאה מלבנון, מה גם שדיבורים מיותרים עלולים להעיר את החיזבאללה

במערכת הבחירות הנוכחית מככבת מלחמת לבנון באותיות ניאון גדולות. מן השמאל מזכירים כי אריאל שרון שיקע בה את ישראל וכי הוא אחד הסייענים והמפיקים של טבח סברה ושתילה, זאת כדי שהדור שנולד משנות ה-70 ואילך יידע על ההרפתקה הכושלת בצפון, שלגביו נראית כיום עתיקה ושכוחה כמלחמות המכבים. בנוסף אין ראש הממשלה אהוד ברק ועושי דברו מפסיקים למלמל את המנטרה השחוקה והמעלה עובש, כי הוא הוציא את צה"ל מלבנון.

האמת ניתנת להאמר: ברק רק נתן את הפקודה לבחורינו המצוינים להסתלק מן הארץ המקוללת ההיא, ששהייתנו בה תיזכר בספרי ההיסטוריה כמצעד האיוולת וכוייטנאם של ישראל. את עבודת הפרך שאיפשרה לברק לסגת בלא התנגדות ציבורית עשו בעבורו אבות ואמהות לחיילים, ואזרחים בעלי לב ששכבו למען ראש ממשלתם על הגדר.

אלה הם האנשים והנשים, רובם ככולם אלמונים, שהפגינו, חילקו עלונים ותלו כרזות בימות הקיץ הצחיחים ובלילות החורף הקרים והגשומים, למען היציאה מלבנון. כזאת עשו בחוצות ובצמתים, על כל הר גבוה ותחת כל עץ רענן, וספגו לא אחת קללות, נאצות וחרפות מצד בריונים פטריוטים למיניהם.

אלה הגברים והנשים שצרו על התקשורת הכתובה והאלקטרונית ועשו אותה אט-אט שותפה להבנה כי שהותו של צה"ל בלבנון אינה מביאה תועלת לאיש, וחיילינו נהרגים שם כאווזים במטווח מפני שלפוליטיקאים מן השמאל והימין כאחד אין אומץ לב ועוז רוח לחדול לשבת בין המשפתיים ולעשות מעשה לאמור: לצאת מגיא ההריגה.

על מדיניותו כלפי לבנון אין לברק במה להתגאות. נהפוך הוא: יפה לו השתיקה. רק ב-1995 אמר: "רצועת הביטחון עומדת במבחן התוצאה. השנה נפלו רק איקס חיילים". רוצה לומר, יש כמות דם סבירה שכדאי לשפוך בעבור שגשוג התיירות, תעשיית הצימרים והנוחות של ההנהגה המדינית שלא לקבל סיכונים.

רק לאחר שהמפגינים יצרו דעת קהל נחרצת נגד השהייה בלבנון, ורק לאחר שהוברר כי הנסיגה תעניק יתרון במערכת הבחירות, הורה ברק על הנסיגה, לשמחת הציבור. גם הגנרלים העיקשים האחרונים שהתנגדו ליציאה מילאו פיהם מים. גם הם הבינו כי הישארות בלבנון כבר אינה פוליטיקלי-קורקט.

ברכה לא היתה לישראל מעולם בלבנון, והרעה עלולה עדיין לשוב ולהיפתח ממנה. המנטרה של ברק, אם יחזור עליה אין סוף פעמים, עלולה לגרום לחיזבאללה, אירגון עם אגו נפוח ובעל חוש מפותח ליחסי ציבור, להחליט יום אחד להראות לציוני הרברבן הזה מירושלים מיהו הגיבור השכונתי. כפי שאנו יודעים היום, הם יכולים למרר היטב את חיינו עד כדי שיגור קטיושות עד חיפה והקריות. לכן טוב יעשה ראש ממשלתנו אם יבחר לו מנטרה אחרת, אם אכן יש לו כזאת.

לבנון הייתה ותהיה קוץ בבשרנו. התבונה המדינית מצווה כי לגביה המשכיל בעת ההיא ידום.