עופר שרון הוא אידיאליסט אמיתי

(תגובה לכתבתו של ירון לונדון, עופר שרון, ידיעות אחרונות, 9.5.00)

דני מור, שער הגולן, 17.5.00

ירון מסיים את כתבתו במשפט "יש גבול לעוצמת המתח האפשרי שבין התנגדות למטרה מדינית לבין הנכונות למסור עליה את הנפש, בחברה מפורקת כשלנו, המסקנות שעולות מהממצא הזה מפחידות מאוד."

מפליא איך החברה הישראלית מחזיקה מעמד כאשר כבר למעלה מ-30 שנה משרת "הצבא העממי" שלה מטרות מדיניות שאין עליהם הסכמה.

כבר לפני למעלה מ-20 שנה סירבו חיילי מילואים טובים לשרת ב"שטחים". עד היום משרת שם הצבא מדיניות שאין עליה הסכמה.

במבצע של"ג בשנת 1982, נמצא גדוד מילואים שלם שאיים לא להתייצב למלחמה שאין עליה הסכמה, הצבא לא גייס אותם והשתיק את העניין. כבר למעלה מ-15 שנים שלא מגייסים מילואימניקים ללבנון כדי לא להיקלע למצב מביך של סירוב.

החברה הישראלית מתפרקת גם בגלל דברים שכאלה. לכן לא ברור למה הפסקת המלחמה בלבנון, שאין עליה הסכמה, תפרק את החברה יותר.

אולי אם יפסיקו את "המלחמות הדביליות" ויתנו לצה"ל כלים מדיניים ברורים כדי להגן על המדינה, תהיה לנו חברה מגובשת יותר.

עופר מייצג חייל שיורה ובוכה ואינו יורה יותר. בניגוד לחייל שיורה ומסתער ונהרג. אסור בשום פנים ואופן להביא את החיילים למצבים כאלה ולו רק מפני שלא יישארו לנו חיילים טובים להגן על הארץ.

מסכים אני עם ירון לגבי סגנונו של תא"ל אלעזר שטרן שמזכיר את הפוליטרוקים במלחמת העצמאות שהטיפו בסגנון סוציאליסטי-פשיסטי, גם הוא מטיף בסגנון דתי-פשיסטי להקרבה ללא מחשבה.

מעשהו של עופר איננו מפחיד, אלא, תגובת הצבא מפחידה. הצבא לא מבין את הכוח המוסרי שיש בחיילים שאינם רוצים להילחם במלחמה שאין עליה הסכמה, הוא אינו טורח לחזק את היתרון היחסי הזה שיש לצבא שלנו - חייל טוב הוא חייל שמבין מה הוא עושה ומאמין במה שהוא נלחם עבורו. חיילים כמו עופר נותנים לצבא כלים לומר למדינאים "אנחנו לא צבא כובש" אנחנו צבא שמגן על גבולות המדינה. באזרחים מטפלת המשטרה.

עופר לא חשף את עצמו מתוך "איש לנפשו", עופר שרון הוא דוגמה לאידיאליסטים, מעטים מאוד, שיש בינינו, שמנסים להציל את הצבא מההידרדרות המסוכנת בה הוא נמצא, שמנסים להציל את המדינה מהחלשת הצבא, שמנסים להציל את המדינה מאובדן ההצדקה המוסרית לקיומה. יש מעט מאוד אידיאליסטים כמו עופר בארץ, רובם כבר עזבו אותנו לחו"ל או לעולם שכולו טוב.

כל זמן שהמדינה תשלח את הצבא למשימות שאין עליהם הסכמה מלאה לא יהיה מקום לאנשים כמו עופר שרון, כמו אלי גבע וכמו גיבורים רבים שהחברה הישראלית השמנה, המטורפת, האטומה והמתאבדת אינה מוכנה להקשיב להם.