זכות השמורה לפטון, לא לשטרן

עודד ינון ירושלים הארץ 30.1.00

דף ההסברה למפקד, הראשון מתוך סדרה שמתכנן תא"ל אלעזר שטרן, קצין חינוך ראשי בצה"ל, עסק בהיתקלות שאירעה בפברואר בשנה שעברה. בהיתקלות נהרגו שלושה קצינים - מפקד סיירת הצנחנים רב סרן איתן בלחסן, מפקד הצוות סגן דוד גרנית, וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו.

בדף ההסברה נוזף קצין חינוך ראשי בחייל עופר שרון, שלא הסתער בלבנון ("קצין חינוך ראשי נגד החייל שלא הסתער", "הארץ", 27.1). שרון אמר: "לא העזתי לרדת, ידעתי שמי שיירד למטה לא חוזר. ידעתי שלהסתער עכשיו זה למות במלחמה דבילית".

ידוע לי המקרה שבו, ב-1943, הגנרל ג'ורג' פטון נתן סתירה לחייל שדה שהיה מאושפז בבית חולים צבאי בסיציליה והאשים אותו בפחדנות. אבל לפחות פטון עשה כמה דברים מועילים למען צבא ארצות הברית עד אז, במלחמת העולם השנייה, וכמובן למען העולם החופשי.

אלעזר שטרן הוא קצין חינוך ראשי, ומאז מינוי לתפקידו, אני כמרצה בשכר בצבא לא התרשמתי שהוא מחולל מהפיכות חינוכיות בצבא. מצד שני, אולי אני לא עוקב מספיק אחרי עבודת היום יום שלו. בין ששטרן הוא רפורמטור גדול ובין שלא, לא ברור לי איזה ערך חינוכי יש לנזיפה בחייל פשוט, שנהג כפי שנהג בשדה הקרב. טוב עשה צה"ל ששינה את דרך הלחימה בלבנון והחל לשלוח לשם מטוסים. לפחות בהם קצין חינוך לא יכול לנזוף.