שטיפת מוח
צפי שמעוני,
ירושלים, הארץ, 29.10.99
אז מה
הבנו מוידויו של עופר שרון בכתבה "למה לא קמתי" (מוסף הארץ 8.10)? האם
הבנתי נכון שחייו ניצלו בגלל שאמו, חברתי לתנועה, פעילה ב"ארבע אמהות"?
האם חיו ניצלו כי בשעת המבחן עלו בראשו השקפותיה של אמו, שלא עלו בקנה אחד עם
המשימה אותה היה עליו לבצע? האם, כדי להציל את חיי ילדינו, עלינו
"לשטוף" את מוחותיהם כל שישי-שבת בבואם הביתה (כפי שמשתמע מתוכן הכתבה),
או שמא עלי "לשטוף" (לדבר אל) מוחות אחרים?
למרות
שאני פעילה בארגון "ארבע אמהות", אין ברצוני לבחור בדרך שתשתק את ילדי
בשעת מבחן, כי לא לכך חינכתי אותם. נראה לי, שתפקידי לדבר אל מוחות קברניטי
המדינה, אל המוחות שאמורים לקבוע מדיניות שתכתיב פעילויות צבאיות, לבקש מהם לשמור
על חיי ילדינו על-ידי כך שיהיו הגיוניים ויצירתיים, ולא ישלחו את ילדינו למלחמה
שאין לה תכלית, למקום לא להם, ולמשימות שגויות ולא הכרחיות.